5 דברים שעזרו לי להבין שאני צריכה לשנות קריירה-

1.      לא רציתי להתחיל שבוע חדש- בכל מוצש התיישב לי באופן קבוע גוש של כאב בבטן ומועקה בגרון, הייתי קמה בבקרים בחוסר חשק ובלופ של מחשבות לא טובות, האמת, חשבתי אז שככה זה וזה עולם העבודה והחיים הבוגרים, רק אחרי שעשיתי שינוי הבנתי שזה ממש לא נכון.

2.      קינאתי באנשים שסיפרו לי שהם אוהבים את העבודה שלהם- בעיקר קינאתי בבעלי שהוא איש מחשבים, מתכנת מלידה, כזה שמעולם לא היתה לו שאלה מה הוא יהיה כשהוא יהיה גדול ואין לו ספק שהוא אוהב את מה שהוא עושה, כי זה מחובר למי שהוא כאדם, אצלי אז זה ממש לא היה המצב.

3.      הקטנתי ראש- לא רציתי לקבל על עצמי פרויקטים חדשים, רציתי לעשות את העבודה שיש לי וללכת הביתה וזה כלללל כךךך לא אופייני לי.

4.      לא נגעתי בנושאים שקשורים לעבודה בשעות הפנאי שלי- בחיים לא קראתי ספרים שקשורים לעריכת דין או מאמרים בתחום, אפילו כמעט לא קראתי פסקי דין במהלך התואר. לא חשבתי שזה משנה, לא הבנתי שיש קשר בין מה שאני עושה בשעות הפנאי לבין מה שאני אוהבת וטובה בו. היום למשל, אני חיה ונושמת התפתחות אישית, לא רק בשעות העבודה, זה גם מה שאני עושה בהנאה בשעות הפנאי שלי.

5.      לא הבנתי את ההתלהבות- אנשים סביבי היו מתלהבים ממני, וואו, את עורכת דין, וואו במחלקת הייטק, במשרד שווה, אחלה תנאים, אחלה משכורת, בטח תיקים מעניינים, ואני פשוט הייתי מהנהנת בשקט ולא יודעת בכלל איך להסביר למה לא טוב לי.

אם קראת עד לכאן ומצאת את עצמך מזדהה עם חלק מהסעיפים, אל תתבאסי, להפך!

אני חושבת שעצם זה שאת מבינה שאולי את לא במקום שמתאים לך זו התקדמות חשובה, גם אם את עוד לא לגמרי יודעת מה לעשות כדי לפתור את זה.

לא סתם יש משפט שאומר שהבנת הבעיה היא חצי הדרך לפתרון.

עבורי, ברגע שהבנתי את זה יכולתי לקחת נשימה עמוקה ולבחור איך אני רוצה להמשיך מכאן, זה היה הצעד הראשון בשינוי הכי משמעותי וטוב שעשיתי בחיי. אולי זה יהיה גם המצב אצלך 😊