"החיים יפים, מותר להנות, הכל בסדר"

פגשתי את המשפט הזה של ניסים אמון לראשונה לפני יותר מ 15 שנה וברגע הראשון שנתקלתי בו מצד אחד, הלב שלי קפץ מאושר, מן תחושה של "כןןןןןןן" כזו בכל הגוף,

ומצד שני, הראש שלי מייד הזדעק. מה הכל בסדרר??? ממש לא "הכל בסדר"! יש עדיין רעב בעולם, לאנשים יש בעיות, לי בעצמי יש מלא דברים לא פתורים, איך אפשר להגיד ש"הכל בסדר"?!...

לקח לי זמן לפשר בין שני החלקים האלה ולהבין, ש"הכל בסדר" זו לא הצהרה על המצב בעולם, אלא למעשה עניין של בחירה, זו דרך מסוימת להסתכל על החיים.

זו ההסכמה להבחין שכרגע כרגע, ברגע הזה שקורה עכשיו, אני בסדר, אני בטוב, שיש סביבי כל כך הרבה טוב. נכון, יש אתגרים, ויש עוד דברים לשפר ומקומות אליהם אני רוצה להגיע, אבל יש לי את הזכות להתענג על עכשיו.

הבחירה להתהלך בעולם ממקום של "הכל בסדר" או ממקום של "הכל *לא* בסדר" משפיעה ומשנה את כל חוויית החיים, את הזוגיות, את הקריירה, את היחסים עם הילדים, עם ההורים, עם עצמינו.

חברים, בואו נבחר בהכל בסדר, לפחות כמה פעמים ביום, נגדיל את מינוני השמחה, האושר ושביעות הרצון

נסכים לוותר על קצת אשמה, לחץ וביקורת עצמית,

נחזיר במו ידינו את הנחת לחיים

ולא נתייאש, לא משנה מה הנסיבות בחוץ.