תקשיבי, כולם מעצבנים אותי!!!

ככה בדיוק כתבה לי מתאמנת שלי השבוע.

האמת, אני מבינה אותה. והיא לא לבד.

השבועות המתוחים האחרונים השאירו את כולנו בעוררות גבוהה,

מוצפים רגשית ומרוקנים מאנרגיות.

אצל חלקינו זה מתבטא בעייפות גדולה וקושי לחזור לשגרה

אצל אחרים בכעס ועצבים

או בחרדה ופחד.

בכל מקרה, אנחנו לא בדיוק על מקומינו וזה מורגש.

זה בדיוק הזמן להעזר במיינדפולנס כדי לחזור לאיזון.

אני רוצה לשתף גם אתכם בכלי הפשוט והמצויין שהצעתי לה ועזר לה מאוד.

ביקשתי ממנה לקחת ערימה של פתקים קטנים (כמו פתקיות דביקות- POST IT)

ולכתוב בקצרה את כל מי או מה שמעצבן אותה.

למשל- משה- לא עושה את העבודה שלו ומעצבן!

דנית- איחרה והזיזה לי את הלו"ז.

בלי להכנס שוב לדרמה אבל כן לשים את מה שיושב על הלב- בכתב!

כל פתק כזה נדביק על השולחן או על המראה מולינו

וברגע שסיימנו וכל הפתקים במקום-

נעשה צעד אחורה,

זום אאוט.

ניקח דקה לשבת בשקט, לתת למחשבות לרוץ בלי לנהל אותן.

אתם תראו שכשתפתחו את העינים אחרי הדקה הזו

אתם תרגישו אחרת לגמרי מאשר לפני שהתחלתם את התרגיל.

זה לא שאני יודעת לעשות קסמים, פשוט ברגע שאנחנו נותנים מקום למחשבות ולרגשות שלנו,

במקום להתנגד או להאבק איתם,

הם יכולים פשוט להרגע.

אז יאללה, מזמינה אתכם לחשוב על פתק אחד שהייתם כותבים ממש ממש עכשיו!